תקציב - ד"ר מנשה רוזנפלד https://www.dr-rosenfeld.com ייעוץ עסקי Tue, 18 Oct 2022 06:48:00 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.7.1 ניהול סיכונים פיננסיים https://www.dr-rosenfeld.com/%d7%a0%d7%99%d7%94%d7%95%d7%9c-%d7%a1%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%a4%d7%99%d7%a0%d7%a0%d7%a1%d7%99%d7%99%d7%9d/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%25a0%25d7%2599%25d7%2594%25d7%2595%25d7%259c-%25d7%25a1%25d7%2599%25d7%259b%25d7%2595%25d7%25a0%25d7%2599%25d7%259d-%25d7%25a4%25d7%2599%25d7%25a0%25d7%25a0%25d7%25a1%25d7%2599%25d7%2599%25d7%259d https://www.dr-rosenfeld.com/%d7%a0%d7%99%d7%94%d7%95%d7%9c-%d7%a1%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%a4%d7%99%d7%a0%d7%a0%d7%a1%d7%99%d7%99%d7%9d/#respond Tue, 18 Oct 2022 06:41:46 +0000 https://www.dr-rosenfeld.com/?p=3867 ניהול סיכונים פיננסיים ניהול סיכונים פיננסיים מהווה חלק בלתי נפרד מניהול הסיכונים בתאגיד. התחום עוסק במכלול הצעדים שעל חברה לנקוט כדי להגן על עצמה מפני סיכונים בתחום הפיננסי, ובכללם סיכוני אשראי, סיכוני שוק וסיכוני מטבע. בדומה לניהול סיכונים במובנו הכללי, גם בתחום הפיננסי נדרשת החברה להגדרת הסיכון, מדידתו ופעילות להקטנתו. חלק נכבד מהסיכונים הפיננסיים ניתן לגידור […]

The post ניהול סיכונים פיננסיים first appeared on ד"ר מנשה רוזנפלד.

]]>

ניהול סיכונים פיננסיים

ניהול סיכונים פיננסיים מהווה חלק בלתי נפרד מניהול הסיכונים בתאגיד. התחום עוסק במכלול הצעדים שעל חברה לנקוט כדי להגן על עצמה מפני סיכונים בתחום הפיננסי, ובכללם סיכוני אשראי, סיכוני שוק וסיכוני מטבע. בדומה לניהול סיכונים במובנו הכללי, גם בתחום הפיננסי נדרשת החברה להגדרת הסיכון, מדידתו ופעילות להקטנתו. חלק נכבד מהסיכונים הפיננסיים ניתן לגידור על ידי שימוש במכשירים פיננסיים מתאימים. מאחר שלכל הגנה כזו קיימת עלות, מתפקידו של מנהל הסיכונים להחליט על רמת ההגנה המתאימה.

כדוגמה לסיכונים פיננסיים ספציפיים ניתן למנות עלייה בשער הריבית או עלייה בשיעור האינפלציה (לחברה לווה), עליית מחירי חומרי גלם, ירידה בשערי מטבע חוץ (ליצואנים) ועוד.

רגולציה

הפופולריות בטיפול בנושא הסיכונים הפיננסיים בחברות/תאגידים גוברת ככל שתנודות המחירים בשוקי ההון, המט"ח, הקומודיטיס (חומרי גלם) והריבית גוברות. תנודות אלה נמדדות באמצעות סטיות תקן שהן המדד המרכזי לקביעת סיכוני שוק. ברחבי העולם קיימת בשנים האחרונות נטייה לרגולציה מוגברת בתחומי הסיכון הפיננסי של חברות. בבנקאות, ניהול סיכונים מוטמע במסגרת תקנות בזל 2. הבנקים מחויבים מכוח תקנות אלו לפיקוח על חשיפתם לסיכונים תפעוליים ופיננסיים, מעצם היותם של הבנקים גופים הנתונים לסיכונים רבים, כמעילות, פעולות בלתי חוקיות של עובדים, אך גם לסיכונים פיננסיים עד כדי חדלות פרעון. אמנת בזל 2 שנכנסה לתוקף ב-2007 והחליפה את אמנת בזל 1 נשענת על 3 אדנים (pillars):

  • אדן 1 הון מזערי (לעומת אמנת בזל 1 שיפור בחישוב סיכון אשראי והוספת סיכון תפעולי) הוא כמותי וכולל את ריתוק ההון לשלשת מרכיבי הסיכון: סיכון אשראי בעיקר, סיכון שוק ולראשונה גם סיכון תפעולי.
  • אדן 2 פיקוח סקירת מערכות פיקוח כוללת ואחידה (Supervisory Review Process – SRP) נותן לרגולטור תפקיד פורמלי בזיהוי וחסימת התפתחות של בעיות: באספקת בדיקה אמינה של נתוני הקלט, וזיהוי סיכונים שלא התגלו באדן 1. בנוסף מאפשר הניטור (פיקוח) התכוף התערבות מוקדמת למניעת משבר, ולבסוף לקבוע את דרישת ההון מעל 8% של בזל-1.
  • אדן 3 משמעת שוק שקיפות לצורך משמעת שוק. מתמקד בשוקי ההון כמפקחים חיצוניים של הבנק. הבנק מחויב בגילוי לצורך הטיפול הרגולטורי של ההון. גילוי זה מספק מידע אודות החשיפה של הבנק ומידת הכיסוי של ההון לקהילה הפיננסית.

ניהול סיכונים בחברות הביטוח מוטמע באופן דומה במסגרת תקנות סולבנסי 2.

גם בחברות שאינן בנקאיות קיימת נטייה רגולטורית להגברת ניהול הסיכונים. בארצות הברית מחייב ה-SEC את החברות הציבוריות לדווח על סיכוני שוק ממסגרת דו"ח K‏-10. בישראל, בעקבות דו"ח ועדת גלאי, הנהיגה רשות ניירות ערך בשנים האחרונות חובה לדווח במסגרת דו"ח הדירקטוריון על החשיפה לסיכוני שוק ("דיווח איכותי בדבר חשיפתה של החברה לסיכוני שוק ודרכי ניהולם") וכן לנקוב בדוחו"ת הכספיים בשמו המפורש של האחראי בחברה לניהול סיכונים.

הערכת סיכונים

הערכת סיכונים היא מתודולוגיה המעריכה הסתברות של אפקט שלילי של סיכון (כימי, פיזי או אחר), בתהליך תעשייתי, בתהליך טכנולוגי או בתהליך טבעי. הסיכונים יכולים להיות מוות או מחלה, כשל בתחנת כוח גרעינית, תאונה במפעל כימי, אובדן של כסף מושקע וכדומה. באופן מסורתי, רוב הערכות הסיכונים עוסקות בהשפעה על הבריאות, בבריאות אקולוגית וברווחה כלכלית.

ההחלטה מהו אותו אפקט שלילי (ובהרחבה – זיהוי מקור הסכנה) היא ערך שיפוטי שיכולה להילקח על ידי אזרחים יודעי דבר. התהליך עצמו של הערכת הסיכונים הוא מורכב, ואפשר להיעזר במומחים מהתחום לצורך ההערכה שלו. בטבעו הוא בין-תחומי ודורש זמן סביר כדי להעריך כל מידע רלוונטי, גם במקרים של מורכבות פחותה.

אנו מבצעים הערכת סיכונים באופן יומיומי כאשר כשאנו רוצים לחצות כביש או לנהוג ברכב. אולם במקרים מורכבים יותר, הערכת סיכונים מובנית היא הכרחית כדי להפיק המלצות פעולה הגיוניות (ופעמים אף אופטימליות יותר).

The post ניהול סיכונים פיננסיים first appeared on ד"ר מנשה רוזנפלד.

]]>
https://www.dr-rosenfeld.com/%d7%a0%d7%99%d7%94%d7%95%d7%9c-%d7%a1%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%a4%d7%99%d7%a0%d7%a0%d7%a1%d7%99%d7%99%d7%9d/feed/ 0
מחברה בגרעון תקציבי לעודף תקציבי https://www.dr-rosenfeld.com/%d7%9e%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%94-%d7%91%d7%92%d7%a8%d7%a2%d7%95%d7%9f-%d7%aa%d7%a7%d7%a6%d7%99%d7%91%d7%99-%d7%9c%d7%a2%d7%95%d7%93%d7%a3-%d7%aa%d7%a7%d7%a6%d7%99%d7%91%d7%99/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%259e%25d7%2597%25d7%2591%25d7%25a8%25d7%2594-%25d7%2591%25d7%2592%25d7%25a8%25d7%25a2%25d7%2595%25d7%259f-%25d7%25aa%25d7%25a7%25d7%25a6%25d7%2599%25d7%2591%25d7%2599-%25d7%259c%25d7%25a2%25d7%2595%25d7%2593%25d7%25a3-%25d7%25aa%25d7%25a7%25d7%25a6%25d7%2599%25d7%2591%25d7%2599 https://www.dr-rosenfeld.com/%d7%9e%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%94-%d7%91%d7%92%d7%a8%d7%a2%d7%95%d7%9f-%d7%aa%d7%a7%d7%a6%d7%99%d7%91%d7%99-%d7%9c%d7%a2%d7%95%d7%93%d7%a3-%d7%aa%d7%a7%d7%a6%d7%99%d7%91%d7%99/#respond Sun, 02 Oct 2022 09:25:35 +0000 https://www.dr-rosenfeld.com/?p=3675 ישנן סיבות רבות שמובילות חברות למצב של גרעון תקציבי ויש מגוון דרכים לצאת משם לדרך של תחיה עסקית ורווחיות. מאמר מאת: רן בן חמו. ​כשנמצאים שם, מרגישים זאת: שנה אחר שנה של פיזור דעת פיננסי, העדר מיקוד בליבת הפעילות, עובדים “שמגיעים לעבודה”, שוק קשה, תחרות עזה ומהלכים חוזרים ונשנים של הגנה על הקיים. כל אלה […]

The post מחברה בגרעון תקציבי לעודף תקציבי first appeared on ד"ר מנשה רוזנפלד.

]]>

ישנן סיבות רבות שמובילות חברות למצב של גרעון תקציבי ויש מגוון דרכים לצאת משם לדרך של תחיה עסקית ורווחיות.

מאמר מאת: רן בן חמו.

​כשנמצאים שם, מרגישים זאת: שנה אחר שנה של פיזור דעת פיננסי, העדר מיקוד בליבת הפעילות, עובדים “שמגיעים לעבודה”, שוק קשה, תחרות עזה ומהלכים חוזרים ונשנים של הגנה על הקיים. כל אלה ועוד הם מאפיינים של חברות ועסקים שמצאו עצמם בגרעון תקציבי מצטבר וסכנה קיומית לעתיד הפעילות. 

ישנן סיבות רבות שמובילות חברות למצב של גרעון תקציבי ויש מגוון דרכים לצאת משם לדרך של תחיה עסקית ורווחיות. המאמר מציג מתכון מנצח שיעשה מהפך כולל בחברה שלכם. מהפך שיוביל אתכם להשיג יציבות פיננסית, התייעלות והצלחה פיננסית בשנים שיבואו אחריו. 

המצרכים הבסיסיים 

דרישות המינימום להצלחת מהלך של “סביב פרסה” תקציבי כוללות: 

  • בעלים והנהלה נחושים
  • שיתוף עובדים ומנהלים בעיצוב השלב הבא
  • התמדה

חברות רבות שייכות לקבוצת החברות שהשלימו מהלך שכזה. החברות הללו יצאו למהלך שהתחיל מפעילות עם גרעון תקציבי בחלק מהיחידות העסקיות שלהן או בכולן וסיימו אותו כשידן על העליונה. סודה סטרים, חברה שפרצה לשווקים הבינלאומיים והפכה להצלחה מסחררת ביצעה ב-2007 מהלך מטלטל. את המהלך הסביר דניאל בירנבאום מנכ”ל סודה סטרים בפשטות: “הפכנו מחברה תעשייתית ממוקדת מפעל לחברה מצליחה ממוקדת צרכן”.

המתכון – מהלך של סיבוב פרסה לקראת רווחיות.

אז איך עוברים ממצב של ארגון לא מתפקד תמידית למצב בו החברה ממציאה את עצמה מחדש?

לשם כך יש צורך להדגיש שני מרכיבים קריטיים, הראשון: מנהיגות נחושה – כזו ש”עוברת למעשה” ומבצעת שינוים והשני: דרישה בלתי מתפשרת למצוינות ושיפור מתמיד בעשייה. השאלה המרכזית שיש להתחיל בה היא: למה אנחנו עושים את מה שאנו עושים? המשמעות המיידית שעלינו לדלות מכל תשובה לשאלה זו היא מה מוביל את ההחלטות הניהוליות שלנו כשאנו מתכננים קדימה, כשמחליטים על תקציב הפעילות וכשאנו מבצעים בקרה על הביצועים שלנו. בכדי ללמוד כיצד לענות על השאלות הללו נשתמש בדוגמה של חברת האוטובוסים של רוצ’סטר, ניו-יורק (RGRTA). 

אופן ההכנה – עמוד הבסיס הראשון – יציבות פיננסית

חברת RGRTA שייכת לסקטור הציבורי והייתה נתונה בעבר במצוקה קשה. לב ליבו של תקציב בן 70 מיליון הדולר שלה התבסס על תהליך אחד שהוא קביעת הקווים והמסלולים בהם ייסעו 700 האוטובוסים שברשותה.

תחשבו לרגע שאתם חברת אוטובוסים איך תגדירו את מטרת קיומכם? נסו את ההגדרה הבאה: להציב את האוטובוסים שלנו במקומות ובזמן שהלקוחות שלנו צרכים להשתמש בהם. יש מצב שזהו ניסוח ישיר, אפילו בסיסי אבל הוא עובר ופוגע במטרה.

הוא מסייע לנו לגייס כל עובד, מנהל ושותף עסקי לקחת חלק במהלך של שינוי כולל בתפיסת הפעולה שלנו כחברה. מניסוח פשוט שכזה אפשר לחזור להסתכל על החברה שלכם בין אם היא רשת של חנויות מכולת, חברת לוגיסטיקה, ארגון ללא מטרת רווח או חברה ממשלתית.

למעשה תוך שימוש בניסוח הישיר הזה נוכל לאתר יחד פעילויות שאינן משרתות היטב את הלקוחות שלנו ונבצע התאמות. ההתאמות אינן בהכרח קיצוצי עובדים, התאמות הן גם הוספה של שירותים או הרחבת סל מוצרים.

בנוסף, השימוש במונח התאמות מונע מאיתנו לבצע קיצוצים מבלי לחבר זאת לצרכים הממשיים של הלקוחות שלנו.

עמוד הבסיס השני – קשר חזק ועדכני עם הלקוחות שלנו 

חשוב להדגיש שמהלך שכל תכליתו חיסכון בכסף הוא חסר ביסודו במובן שלא יצמח ממנו תרומה חיובית מעבר לחיסכון בטווח הקצר. מנגד, מהלך של הגברת היעילות – נניח יותר נוסעים על כל קילומטר שאוטובוס נוסע – גם חוסך כסף וגם יוצר תרומה חיובית רוחבית. תרומה שכזו תשתקף בירידה בהוצאות התפעול, במצוינות עובדים ושביעות רצון גבוהה מצד הלקוחות.

בכדי לבסס מהלך שכזה צריך קשר אמיתי חזק ועדכני עם הלקוחות שלנו וזהו עמוד הבסיס השני של המהלך שלנו. לאחר שענינו על השאלה למה אנו עושים את מה שאנו עושים הרי שהמסרים שבאים בעקבות זאת הם מאוד טבעיים ומאוד אמיתיים. בעולם של פייק ניוז שבו יש תחושה שאי אפשר להאמין לאף אחד, דווקא לאמירה כזו יש כוח לבוא ולהציג עמדה, סדר יום שאנו כחברה מאמינים בו ולדבוק בו.

היו מוכנים לוותר על חלקים שלמים מהמערכת הקיימת שמחטיאים את המטרה והביאו אותנו לגרעון תקציבי. עלינו להחליט היכן לקצץ עלויות כבדות, מה לצמצם בפעילות שלנו ואיפה להרחיב פעילות. לא נוכל לעשות זאת אלא רק לאחר שנבסס זאת על מידע שאספנו וניתחנו.

המידע מגיע מהלקוחות, מהעובדים שלנו ומניתוח נתונים יבשים של העסקאות אותם אנו מבצעים. עלינו לבחון האם הלקוחות שלנו באמת מקבלים את מה שהם מבקשים בזמן שהם מבקשים והיכן שהם רוצים לקבל זאת. עלינו לסמן את הפער בין המצב הרצוי למצוי בנתוני העסקאות שביצענו בפועל ולצמצמו ככל האפשר.

עמוד הבסיס השלישי – מצוינות בשרות שניתן למדוד אותה

בכדי שימשיכו לקנות מאיתנו עלינו לבנות תכנית שתמדוד את שביעות הרצון של הלקוחות ותוכל לשפרה לאורך זמן. יתרה מזו עלינו לחזות קדימה את הצרכים ולספק מדי שנה שירותים חדשים ומוצרים נוספים שיהפכו אותנו לרלוונטיים גם ללקוחות וגם לשותפים העסקיים שלנו.

עלינו לאמץ גישה של מצוינות בשרות הלקוחות שתעורר בנו התלהבות שתהפוך אותנו למובילים בענף שלנו ובמיקוד. אם אנחנו רוצים עובדים בעלי יוזמה חשוב שנערב את העובדים והמנהלים שלנו בעשייה הזו. נצליח יותר מהר ב”סיבוב הפרסה” ככל שנקרב את השותפים העסקיים שלנו לפעול למימוש מטרותינו ונלהיב את הלקוחות שלנו.

לסיכום,

להיות במקום ובזמן המתאים ביותר עבור הלקוחות שלנו, עם השירותים והמוצרים הדרושים להם יובילו אותנו ליציבות פיננסית בשלב ראשון. במקביל נהייה חייבים להיות עמם בקשר כנה ואמיתי בכדי להשיג מצוינות בשרות לקוחות.

מרגע שהצלחנו במשימות הללו הרי שבאופן טבעי נקבל מהלך של סיבוב פרסה מגרעון תקציבי לכיוון יציבות פיננסית ורווחיות. מהלך שכזה יהיה חייב להיות מגובה במעורבות גבוהה מצד העובדים ומהנהגה נחושה ומעוררת השראה. הנהלה המתמידה בצעדים קטנים ומפרכים להשלמת המהלך לקראת הצלחה פיננסית בטווח הארוך.

מאמר מאת: ​רן בן חמו, יועץ עסקי ואסטרטגי, במאגר המומחים של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים.

The post מחברה בגרעון תקציבי לעודף תקציבי first appeared on ד"ר מנשה רוזנפלד.

]]>
https://www.dr-rosenfeld.com/%d7%9e%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%94-%d7%91%d7%92%d7%a8%d7%a2%d7%95%d7%9f-%d7%aa%d7%a7%d7%a6%d7%99%d7%91%d7%99-%d7%9c%d7%a2%d7%95%d7%93%d7%a3-%d7%aa%d7%a7%d7%a6%d7%99%d7%91%d7%99/feed/ 0