ד"ר מנשה רוזנפלד - ד"ר מנשה רוזנפלד

מבט ארלוזורוב על שוק העבודה – אוגוסט 2022

עורך ראשי — Sun, 20 Nov 2022 07:34:11 +0000

תקציר

עיקרי הממצאים

אחרי עשור של עלייה בשכר, המגמה התהפכה בחלק ניכר מהענפים: החל מסיום הסגר האחרון, וכבר למעלה משנה, השכר הריאלי נמצא במגמת ירידה עקבית בקבוצות הענפים המתאפיינות בשכר בינוני-נמוך. זאת אחרי כמעט עשור של עליית שכר, שאפיינה את כלל ענפי המשק.
לעומת היפוך מגמה זה, בענפים שמתאפיינים בשכר גבוה מגמת העלייה נמשכה ואף התחזקה מעבר למגמה ארוכת השנים. התחזקות זו מובלת על ידי שישה ענפים מרכזיים בהם שכר ממוצע של 23,629 ש״ח ו-371 אלף משרות.
התאוששות חלקית בתעסוקה: בחצי השנה האחרונה נראה כי מספר המשרות בשוק העבודה התייצב על שיווי משקל חדש, הנמוך מהמגמה ארוכת השנים. בעוד שמספר המשרות בענפים המאופיינים בשכר-גבוה נמוך מהמגמה ב-1.3%, בשאר ענפי המשק המחסור נע בין 2.6% ל-3.9% פחות משרות, ביחס למגמה ארוכת השנים.
נמשכים הסימנים לשינוי מבני בשוק העבודה: אף על פי ששיעור האבטלה הכללי במשק ירד, ישנו עדיין פער מתמשך בכמות המשרות. בחודש מאי 2022 נרשם חוסר של כ-89,000 משרות לעומת תחזית המגמה טרום הקורונה. ייתכן ופער מתמשך זה מעיד על שינוי מבני משמעותי בשוק העבודה.

אחרי עשור של עלייה בשכר – המגמה התהפכה בחלק ניכר הענפים

איור 1

ניתוח של השכר הממוצע בענפים מראה, כי השכר בקבוצת הענפים המאופיינים בשכר גבוה (שכר ממוצע של מעל 13,000 ₪, צבע ירוק באיור) המשיך לצמוח לאחר המשבר ועקף את השכר החזוי לפי מגמת הגידול טרום הקורונה. לעומת זאת, בענפים ברבעון השכר הנמוך (צבע אדום) אנחנו עדים לירידה בשכר הממוצע בהשוואה לתחזית המגמה. למעשה, במבט על כלל רבעוני הענפים (נספח 4), כבר למעלה משנה, השכר הריאלי נמצא במגמת ירידה עקבית בקבוצות הענפים בהם השכר הממוצע נמוך מ-13,000 ש״ח.

חשוב להזכיר שתי נקודות, שמחדדות את החשיבות בניתוח שמתמקד בענפים. ראשית, ישנה שונות במגמות של הענפים השונים שמרכיבים כל רבעון. שנית, סביר ששונות זו מוסברת בחלקה על ידי שינוי בהיקפי משרות של העובדים. כך לדוגמה, אם עובדים רבים עוברים להעסקה במשרות חלקיות, אך כל אחד מהם שומר על משרה מלאה בסך הכל (משרה מלאה שמורכבת מכמה משרות חלקיות), הרי שהשכר הממוצע של כל עובד לא ירד, וזאת בניגוד לשכר הממוצע למשרה בענף שירד. נתוני הביטוח הלאומי עליהם אנו מתבססים אינם מאפשרים להבחין במגמות אלה, אך אנו מעריכים כי ההשפעה האפשרית של שינויים כאלה על המגמה הממוצעת ברבעון הענפים היא משנית.

במבט ממוקד על הענפים בהם השכר הממוצע מעל 13,000 ש״ח, ניתן לראות כי מגמת עליית השכר המאפיינת אותם מובלת כולה על ידי שישה ענפים מרכזיים (שלושה ענפי הייטק, שני ענפי תעשייה וענף שירותים אחד[1]). ענפים אלו מספקים כ-10% מכלל המשרות במשק (371 אלף), והשכר הממוצע בהם עומד על 23,629 ש״ח. בשאר הענפים ברבעון שכר זה המגמות מעורבות, כשקיימים ענפים שהתפתחו בהתאם למגמה טרום הקורונה ואחרים שנמצאים מתחת למגמה.

[1] ייצור מחשבים, מכשור אלקטרוני ואופטי (26), ייצור מכונות וציוד לנמ״א (28), ייצור כלי תחבורה והובלה (29-30), תכנות וייעוץ בתחום המחשבים ושירותים אחרים (62), שירותי מידע (63), שירותי משרדים ראשיים ושירותי ייעוץ ניהולי (70).

הפערים בשכר ובתעסוקה נותרו גבוהים גם בחודש מאי

איור 2

ברבעון השכר השלישי (שכר ממוצע מ-9,500 ₪ ועד 13,500 ₪) השכר הממוצע (צבע אדום) ירד בכ-3.3%, בעוד שבשני רבעוני השכר הנמוכים היציאה מהמשבר מתאפיינת בירידה משמעותית עוד יותר בשכר הממוצע לעומת המגמה טרום הקורונה: ירידה של כ-5.4% ברבעון השכר השני ובכ-10% ברבעון השכר התחתון. נתונים אלה מצביעים למעשה על כך שפערי השכר בין הענפים גדלו, וזאת בניגוד למגמת צמצום הפערים בעשור שקדם למשבר הקורונה.

גם במספר המשרות (צבע תכלת) נמצאו פערים משמעותיים בין הענפים. בעוד שענפים המאופיינים בשכר גבוה קרובים מאד למגמה טרום הקורונה (ירידה של כ-1.3% במספר משרות השכיר), שאר רבעוני השכר חווים ירידה משמעותית במספר המשרות: ברבעון השכר התחתון וברבעון השכר השלישי מספר המשרות ירד בכ-2.6%, בעוד שברמת השכר הבינונית מספר המשרות ירד בכ-3.9% (להרחבה ראו איור 5).

עדיין חסרות בין 66,000 ל-89,000 משרות לעומת המגמה טרום הקורונה

איור 3

על פי מדד משרות השכיר המדווחות לביטוח לאומי עדיין חסרות במשק כ-89,000 משרות שכיר (המהוות 2.2% מסך המשרות במשק), ביחס למגמת הגידול טרום-הקורונה. תמונה דומה עולה גם מנתוני סקר משרות פנויות של הלמ״ס, שמצביע על מחסור של כ-66,000 משרות ביחס למגמה. כלומר, נתוני שוק העבודה העדכניים ביותר, המתייחסים לחודש מאי 2022, עדיין מצביעים על פער משמעותי בין מדדי התעסוקה העיקריים: משרות שכיר, משרות מאוישות ומספר המועסקים.

נתונים אלה מצביעים על כך שההתאוששות ממשבר הקורונה כפי שהיא מתבטאת בנתוני התעסוקה הרשמיים, אינה מייצגת בהכרח את המצב בשטח. אמנם שיעור המועסקים חזר למגמת טרום-הקורונה ושיעור האבטלה ממשיך להיות נמוך, אולם מספר משרות השכיר ומספר המשרות הפנויות מצויים בפער משמעותי מהמגמה שלהם. פער מתמשך זה, עליו אנו מצביעים בחודשים האחרונים, מגביר את החשש לכך שאנו עדים לשינוי מבני משמעותי בשוק העבודה, ועל הממשלה לבחון ביסודיות את השלכותיו ולטפל בו באחריות (להרחבה ראו איור 6).

מקור מידע

קבצים להורדה

מבט-ארלוזרוב-על-שוק-העבודה-אוגוסט-2022

The post מבט ארלוזורוב על שוק העבודה – אוגוסט 2022 first appeared on ד"ר מנשה רוזנפלד.

שליטה בתזרים מזומנים

ד"ר מנשה רוזנפלד — Sat, 06 Aug 2022 09:16:51 +0000

"תזרים מזומנים", מה הוא?

תזרים מזומנים הוא תהליך רישום, לצרכי פנים, המאפשר לבעל/מנהל העסק לדעת את מצב המזומנים (עודף או חסר) בקופתו, בכל רגע נתון.
רישום זה הוא תהליך פנים עסקי, ואיננו חייב בדווח לשלטונות המס.
אם כלי זה של “תזרים מזומנים” מהווה כלי לקבלת החלטות בעסק, יש להקפיד על רישום רצוף ומדויק במילויו.

אחד מכלי השליטה בעסק

מכשיר בקרה ON LINE על עוצמת/חולשת העסק בכל נקודת זמן (הווה ו-או עתיד).
מכשיר בקרה לאימות התכנון העסקי.
מכשיר לבקרה על תקציב מתוכנן.
מזהה תקופות של עודף או חוסר בנזילות.
כלי עזר בתהליך קבלת החלטות בעסק.
מנחה את בעל העסק לפעול מתוך עוצמה כספית.
מנחה את בעל העסק לגבי גובה ועיתוי לאשראי נדרש.

קיים סיכוי סביר כי בדיקה רב שנתית של ספרי “תזרים המזומנים” תגלה מחזוריות דומה וקבועה על פני השנה, בה יזוהו חודשי עודף במזומנים, ולהיפך. עובדה זו יכולה לעזור בתכנון כלכלי שנתי של העסק.

אפשרויות בניית ה"כלי" לניהול תזרים מזומנים:

רישום הכנסות והוצאות ידני/מודפס בפנקס.
רישום הכנסות והוצאות ידני/מודפס ביומן קלנדרי.
רישום הכנסות והוצאות קלנדרי במחשב.
תכניות מחשב למינהן, לניהול תזרים מזומנים.
ניהול בתכנית Xls אשר תוכננה לניהול תזרים מזומנים.

מה מומלץ ומה נדרש בניהול "תזרים מזומנים"

מומלץ ניהול בתכנית Xls ידידותית, אשר תוכננה למשימה זו.
להקפיד על רישום יומי של כל התנועות הכספיות (כולל עתידיות).
לעיין ולדון, לעיתים דחופות, על מצב הנזילות בעסק, ולגזור מכך את ההתנהלות הנדרשת בכל מצב.
נדרש לרשום את הסכומים המלאים של ההכנסות וההוצאות, הכוללות מע”מ, וכוללת הוצאות “מוכרות” ו”לא מוכרות” לענייני מס. או בקיצור: כל מה שיוצא ונכנס?" הרבה דברים יוצאים ונכנסים בעסק. יש תוכנות רבות בשוק לניהול תזרים מזומנים

מי יכול לנהל "תזרים מזומנים"

בעל העסק, לאחר הסבר קצר ומתאים.
מנהל כספים של העסק.
מנהח”ש במשרדי העסק.
מזכירה, ללא הכשרה מוקדמת בהנהח”ש, אשר לבעל העסק יש בה אמון.

לסיכום

כלי יעיל בניהול ושליטה על העסק.
כלי המהווה כ-“מד לחץ הדם” של העסק.
איננו דורש מאמץ/השקעה רבה מחד, ומאידך, בעל ייתרונות חשובים ביותר.

The post שליטה בתזרים מזומנים first appeared on ד"ר מנשה רוזנפלד.

לא רק קונסול כבוד

עורך ראשי — Tue, 06 Apr 2021 11:59:50 +0000

"מאיר לאנשים את הדרך"

תמונת מגדלור, לצד דגלי שתי המדינות, תלויה לאורכו של הקיר בלשכתו בנתניה של מנשה רוזנפלד המכהן כקונסול הכבוד של אל סלבדור בישראל. אחד מחבריו מעיד עליו שבאופיו הוא משול למגדלור. "אפילו בסערות הכי גדולות", אומר לי חברו, "מנשה עומד ומאיר לאנשים את הדרך…"

בין הגורמים בהקמת בית חולים אוניברסיטאי (Titu Maiorescu University of Bucharest) ברומניה.

ד"ר מנשה רוזנפלד עוסק כיום, בין היתר, בתחום הרפואי, בהתמקדות ברדיותרפיה (הקרנות למיגור גידולי סרטן). יחד עם פרופ' אילן רון (אונקולוג בכיר באיכילוב) ועם ד"ר דן שיפטר (פיזיקאי רפואי), הם פועלים מזה כשלוש שנים ברומניה להקמת מיזם משותף עם אוניברסיטת TMU בבוקרשט (אוניברסיטה ללימודי רפואה). השלושה ינהלו את מחלקת הרדיותרפיה ואיבחוני PET- CT (שהיא מערכת האבחון המתקדמת בעולם לאבחון סרטן). מקווים שהשירותים יחלו כבר בשנה הבאה.
ד"ר מנשה רוזנפלד, קונסול כבוד של אל סלבדור בישראל, גם שותף להקמת בית חולים אוניברסיטאי ברומניה ומחלקת הקרנות לסרטן, וגם משמש יועץ עסקי לפיתוח, ייזום, בקרה וניהול עסקי, נציג חברות בינ"ל בתפקידו כקונסול ולאחר עבודת מחקר של כ-10 שנים (2001 – 2010) הצליח להביא להכרתו כ"חסיד אומות העולם" (על-ידי "יד ושם") של קונסול הכללי של אל סלבדור, בז'נבה, שוויץ (Jose A. Castellanos) במלחמת העולם השנייה שבפעילותו הציל מאות יהודים

כמו-כן, הד"ר רוזנפלד, בשיתוף עם הפרופ' אבי ריבקינד (הדסה עין כרם), יעסקו בשדרוג לימודי הרפואה באוניברסיטת TMU וייעצו בהקמת ביה"ח האוניברסיטאי.

בתקופת הקורונה

ד"ר מנשה רוזנפלד לא עוצר לרגע וממשיך בעיסוקיו במתן יעוץ עסקי וליווי של סטרטאפים בתחומי הרפואה והאנרגיה הירוקה. נוכח המצב הכלכלי במשק בעקבות הקורונה, הוא עסוק יותר מאי פעם בייעוץ לחברות כלכליות ועצמאים להיחלץ ממצבים קשים. כקונסול כבוד של אל סלבדור, החל במהלך חודש מרס שחלף, בארגון צוות של ששה רופאים מתחומים שונים, שיסייעו בתשובות ובתמיכה מרחוק לעמיתים רופאים באל סלבדור. התקשורת בין הצדדים מתבצעת במיילים ובזום. בנוסף, הוא עצמו אף תרם סכום כסף נכבד לטובת המאמץ של ממשלת אל סלבדור בעקבות מגיפת הקורונה.

כ-300 יהודים באל סלבדור

"באל סלבדור, אומר ד"ר רוזנפלד כשבעה וחצי מיליון תושבים, מתוכם ידוע על כ-300 יהודים בלבד (!), הנפגשים מעת לעת עם נשיא הקהילה היהודית ועורכים כינוסים ותפילות (בחגים), במרכז הקהילתי (מעין בית כנסת, לכל דבר ועניין).

קברניטי המדינה נוקטים בפעולות המקטינות ככל האפשר את התמותה מהקורונה. ד"ר מנשה רוזנפלד מציין כי בין ישראל ואל סלבדור דמיון רב: הן במספר התושבים, הן בגודל שטחי המדינה וגם בפזורה של כשלושה מיליון סלבדורים המתגוררים בארה"ב. אם לא די בכך, גם דגלם דומה לדגל שלנו. מבחינת התושבים: בד"כ הם אוהבי מדינת ישראל ומאד לבביים.

באימפריה האוסטרית חיפשו יהודים לנהל את קרקוב

מנשה רוזנפלד נולד בחדרה ב-1949 לאביו זיגמונד, יליד העיר ברנו בצ'כיה. בעודו תינוק עוברים הוריו מנשה (הסב) ושינדל-יפה להתגורר בקרקוב שהיה אז, בחלק הצפוני של האימפריה האוסטרית. מנהיגי האימפריה האוסטרית (הקיסרות של פרנץ יוזף) הקימו את קרקוב, שנחשבה באותם ימים לאחת מחמש הערים הנחשבות באירופה, הם חיפשו יהודים גרמניים שיהגרו לכאן, יתפסו בה תפקידים וינהלו את העיר והמסחר.

"מקור שם המשפחה, אומר לי היום ד"ר מנשה, "נעוץ כנראה באבות אבותיי, שכנראה היו אנשים אמידים ולכן קיבלו את שם העיר בה התגוררו, מאת ראשי העיר רוזנפלד, שקיימת עד היום בדרום גרמניה (באיטליה למשל, שמות של ערים הם למעשה שמות מובהקים של יהודים, כמו מילנו, פירנצה, רומא, ועוד).

למנשה רוזנפלד ייחוס משפחתי. "סבי מנשה (שאני קרוי על שמו) היה אחיו של אביו של ד"ר יעקב רוזנפלד, רופא צעיר שעם עליית הנאצים נמלט מוינה לסין והגיע לדרגת גנרל בצבאו של מאו צה טונג. "סבא מנשה, עזב את הבית ועקבותיו לא נודעו ולכן נשלחו שלושת ילדיו זיגמונד (הבן האמצעי) אברהם ואחותם אסתר הבכורה לעבוד".

סבתא בת רבא 103

"אבי למד בחדר, דבר די נדיר אצל יהודי קרקוב, שבדרך כלל העדיפו לימודים גבוהים. עם סיימו את בית הספר העממי יצא בגיל 15 לעבוד בעבודות מזדמנות כמו ייצור מעילי פרווה ייצור נעליים וכיו"ב, מציין ד"ר מנשה ומוסיף: לאבי הייתה סבתא בגיל 103. כשהנאצים נכנסו לקרקוב, כל בני משפחתה הצליחו לברוח ואילו היא התעקשה להישאר בביתה. כשהגרמנים החלו לסרוק את הבתים בחיפושיהם לאיתור יהודים, הגיעו גם לכניסת ביתה. בעודה שומעת את קולות מגפי הקלגסים – היא צעקה להם בגרמנית: 'אף חזיר גרמני לא יזכה להרוג אותי', עלתה אל גג הבניין וקפצה ממנו למטה".

האב מצטרף לפרטיזנים

כשזיגמונד היה בן 24 פורצת מלחמת העולם השנייה. כמה ימים קודם לכניסתם של הגרמנים לקרקוב, הוא בורח לאזור השליטה הרוסית, מצטרף לפרטיזנים ואף נפצע פעמיים בלחימה. בתום המלחמה הוא חוזר לקרקוב לוודא מי נשאר מהמשפחה. למזלו הוא מוצא את אחיו אברהם ומקבל ידיעות כי אחותו מאושפזת בעיר מרנו שבאיטליה כחולה סופנית ממחלת השחפת בה לקתה במחנה הריכוז. כמה מבני המשפחה הקרובים נמנו על רשימות שינדלר וכך ניצלו.

בתום המלחמה, זיגמונד נוסע לגרמניה ומקים (בהמבורג) מפעל לייצור מעילי פרווה ומצליח מאוד הן כלכלית והן חברתית. בהמבורג הוא מכיר את רעייתו פרניה, ששוחררה זה לא מכבר, ממחנה הריכוז ברגן בלזן ונישא לה ב-1948.

האהל ב"שער עליה" בפרדס חנה – הבית הראשון של המשפחה

ד"ר מנשה מספר: ב-1949 כשאמי עדיין בהריון איתי, מגיעים הוריי לישראל באונייה לנמל חיפה ומקבלים חיטוי די.די.טי. כמקובל… ואז אימי מעירה לאבי: 'תראה איזו מדינה מודרנית אליה הגענו, עוד אין שנה להקמתה וכבר עושים חיטוי לאנשים כדי לשמור על היגיינה ונגד העברת מחלות'… ההורים מובלים למעברת אוהלים בפרדס חנה. לאחר לידתי (בביה"ח ברנדיס בחדרה), היא חוזרת איתי לאהל, לביתה הראשון בארץ (ביתו הראשון של ד"ר מנשה…).

בינתיים, תוך שהוא מחפש בכל מקום, אבי מוצא עבודה כסבל, בבית חרושת לבירה בבת ים ושם הם גם רוכשים דירה קטנה (28 מ"ר). כעבור חמש שנים של עבודה בבית החרושת לבירה, אבי פותח בית מלאכה קטן לייצור סוליות נעליים ואמי מסייעת בידו".

בבית, גדלים מנשה ואחותו חנה הצעירה ממנו בשנתיים שחלתה בזמנו בפוליו, שיתוק ילדים קל ונרפאה. היא נישאת, יולדת שלושה ילדים ובגיל 42 נפטרת מסרטן.

חלומו היה להיות טייס אך שירת בצנחנים

מנשה לומד בבית הספר "ראשונים" בבת ים כתלמיד בינוני. בילדותו הוא חולם להיות טייס ובמסגרת תחביבו, הוא בונה ומטיס טיסנים. החולות הזהובים האין סופיים של בת ים, עץ התאנה באמצע החולות והכבשים שעברו באזור, הם המראות אותן הוא זוכר בערגה.

את התיכון הוא עושה בבית ספר "הולץ" שם הוא מצטיין בלימודיו. דברי אביו ואמו מלווים אותו עד היום: "אבא אמר לי בגרמנית וזה משמש לי כמוטו בחיים: "כסף הפסדת – מעט הפסדת. אם את המורל הפסדת – הכל הפסדת".

לזוג שלושה ילדים וחמישה נכדים

עם השחרור מהצבא הוא לומד באוניברסיטת תל אביב הנדסת מכונות ושנה לאחר מכן הוא נישא לרעייתו סופיה-שולמית לבית סרוגו, ילידת ארגנטינה, אותה הכיר במפגש עם חברים עוד בשרותו הסדיר בטירונות, כשהייתה תלמידת תיכון.

לזוג 3 ילדים ו-5 נכדים (בינתיים): אריאל בן 47 מנכ"ל חברת הייטק וספורטאי מצטיין בריצות ארוכות (ספרטאתלון) ל-246 ק"מ. היה גם אלוף העולם בשנת 2016 של מרוץ חומת ברלין (מאה מייל), אורן, בן 45 בעל תואר שני בכלכלה וסמנכ"ל כלכלה בחברה בורסאית, אופיר בן 35 לשעבר אלוף ישראל בשחמט לגילאי 10 עוסק היום בהייטק כעצמאי בתחום המחשבים.

במקביל ללימודיו מנשה עובד בעבודות שונות ועם שחרורו מהמילואים במלחמת יום הכיפורים (כ-6 חודשים) הוא מקים עסק יצרני של מוצר הקשור לתעשיית נעליים. בתוך כך, הוא נוסע לחו"ל ומייבא משם חומרי גלם וציוד מתקדם לתעשיית הנעליים, תוך שהוא משתדרג ומקבל גם נציגויות בלעדיות מאותן חברות.

ב-1980 הוא רוכש דירה מרווחת בחולון וכעבור כ-10 שנים, בונה את ביתו הפרטי בחולון, בו הוא מתגורר עד היום. במקביל, משקיע כספים בנכסי נדל"ן, הכוללים בין היתר גם אדמה בחולות בת ים וראשון לציון.

הפריצה לביירות

ב-1982 פורצת מלחמת שלום הגליל כשלמנשה יש כבר שני ילדים. "שרתנו ב"חוד החנית" של צה"ל שהחלה בפריצה מראש הנקרה לאורך ציר החוף. בצור, עלינו על נחתות ונחתנו מהים מול חופי צידון ומשם המשכנו ללא הפסקה לכיוון ביירות. היינו מהכוחות הראשונים שהגענו למבואות ביירות (שדה התעופה הבינלאומי חלדה)". ובסה"כ, שוב שירות מילואים ב"צו 8", של כ-5 חודשים.

ב-1991 לומד רוזנפלד לתואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב וכעבור שנתיים מסיים את התואר עם עבודת תיזה מצטיינת. מוצע לו לעשות את עבודת הדוקטורט על בסיס עבודת תיזה זו שהתבססה על עידן חדש, הכפר הגלובלי. "בשל הנושא החדשני, מדגיש ד"ר רוזנפלד, טרם נמצאו מרצים שיוכלו ללוות אותי בעבודת המחקר לדוקטורט. לאחר שנדדתי בין אוניברסיטאות שונות הגעתי לאוניברסיטת ניו-אורלינס בלואיזיאנה בארה"ב, שם נאותו לבצע במסגרתם את העבודה איתי ולקראת סוף 1999 סיימתי את העבודה וקיבלתי את תואר הדוקטור".

איך הפכת לקונסול כבוד?

סיפור ארוך…..בתחילת אותה שנה (1999), נודע לרוזנפלד דרך ידיד כי שגריר אל סלבדור בישראל מבקש למנות קונסול כבוד. הוא מגיש את מועמדותו ולאחר תהליך בדיקה מאוד ממושך מאושר ד"ר מנשה על-ידי השגריר המכהן בישראל.

לאחר שנבחר לשרת כקונסול כבוד בחתימותיהם של נשיא אל סלבדור ושרת החוץ, ההודעה עוברת למשרד החוץ בישראל ועל בקשת האישור חותמים גם נשיא המדינה ושר החוץ של ישראל.

במקביל לפעילויותיו השונות נבחר מנשה להיות אב בית הדין של לשכת האקדמאים וכן הוא פעיל באיגוד לשכות המסחר של ישראל אמריקה הלטינית כאשר משנת 2009-2005 הוא משמש כמזכיר הלשכה.

כ-3,000 הרוגים ברעידת אדמה באל סלבדור

ד"ר מנשה מעלה זיכרונות מפעילותו כקונסול הכבוד של אל סלבדור: בשנת 2000 מתרחשת רעידת אדמה באל-סלבדור השוכנת במרכז אמריקה. ברעידה זו נהרגים כ-3,000 אנשים כאשר רבים מהתושבים נותרים ללא קורת גג וללא מזון. רוזנפלד בקשריו הטובים מצליח לגייס 5 משטחים של מים מינרלים. "חברת אל על מסכימה להטיסם בשליש מהמחיר כאשר אני מממן את כל התשלום. במקביל, אני מארגן מכולה של נעליים בתרומת "טבע נאות" ומכולה נוספת של בגדים מיד שנייה מפועלו של אייבי נתן ושולח אותם דרך הים לאל סלבדור".

מתקפת מחבלים על הכנסייה בבית לחם

ב-2001 מתרחשת בישראל מתקפת מחבלים על הכנסייה בבית לחם. כדי לשחרר את הכנסייה ממחבלים, צה"ל מתערב ויוצא במתקפת נגד במבצע בשם "חומת מגן". כתוצאה מכך ובמחאה, עוזב כמעט כל הסגל הדיפלומטי את ישראל. "ואז, אומר רוזנפלד, באין שגריר וקונסול מדיני בארץ אני מוצא את עצמי בראש המערכת ונאלץ לתת מענה לנושאי דרכון סלוודורני שברובם, כ-300 איש מתגוררים בבית לחם, המצויים ב"עין הסערה".

"אני פונה לראש הממשלה דאז אריק שרון". רה"מ מקנה לי אפשרות לבצע כל פעולה שלהבנתי, כולל הטסתם של אנשים מחוץ לגבולות המדינה. בתוך כך, עבודתי מתנהלת מול השגריר היושב בסאן סלבדור הדוחף לחלץ משם את מי שמעוניין.

אני מעביר את רצונה של מדינת ישראל לעזור לנושאי הדרכונים הסלבדורניים, כולל הטסתם לכל יעד שיבקשו. בשולי הדברים ובהדגשה, אני מוסיף הערה: "אנא הודו לרו"מ ישראל, אך אל תשתמשו בפריבילגיה ונדיבות ממשלת ישראל, ב'שליפתם' של המבקשים להתפנות, מכוון שלהערכתי, אנו מסכנים את חיי אותם הסלבדורנים או בני משפחותיהם, שיחשבו כמשת"פים וכמנהגם של ארגוני הטרור, הם צפויים להיות מחוסלים. שרת החוץ הסלבדורנית, שהורתה לנהוג כעצתי כתבה צל"ש לזכותי.

הקונסול של אל סלבדור הוכר כחסיד אומות העולם

ב-2002 מבקר ד"ר מנשה רוזנפלד בפעם הראשונה בעיר סאן סלבדור על-פי הזמנתה של שרת החוץ. חלק מהזמן של מטרת הנסיעה מוקדש לחקירה ופיענוח התעלומה שעל-פי שמועות הקונסול הכללי של אל-סלבדור Jose Arturo Castellnos שישב בשוויץ במלחמת העולם השנייה פעל להצלת יהודים. "מחקרי היה אמור לאשש או להכחיש עובדה זו.

בתום תהליך של כשמונה שנים עם עבודה מרתקת, כאשר מסייעים בידי בתו של הקונסול (שנפטר ב-1977), סגן נשיא אל סלבדור ואחר כך מצטרף נשיא אל סלבדור במאמץ. מפנה רציני חל כאשר בשנת 2009 מתמנה שגריר ישראל לאל-סלבדור מתניה כהן, שגם אותו הצלחתי לתרום למשימה זו – ובסופו של דבר, בשנת 2010 הוכר הקונסול Castellnos כחסיד אומות העולם.

לטקס ההכרה הרשמי, שהתקיים ביד ושם הגיע לישראל שר החוץ של אל סלבדור, Hugo Martinez, שביקר גם אצל נשיא המדינה.

סגן נשיא לשכת היועצים העסקיים

ב-2009 מצטרף ד"ר מנשה כחבר בלשכת היועצים העסקיים בישראל ושנה לאחר מכן מתמנה לראש ועדת קשרי חוץ, שבתפקידו זה, לאחר תהליך ארוך, מצליח לכלול את הלשכה כחברה מלאה בלשכת היועצים הבינלאומית ICMCI. ב-2011 הוא מתמנה לתפקיד סגן הנשיא תפקיד אותו הוא ממלא עד היום.

ב-2009 יוצא מנשה רוזנפלד במשלחת של 30 אנשים עם נשיא המדינה לשעבר שמעון פרס לאזרבייג'ן ולקזחסטן, כנציג חברה רפואית וכנציג של "מרכז רפואי רבין" בתחומי ההקרנות לסרטן. בימים אלה, הוא מתכנן יחד עם פרופ' אילן רון (אונקולוג) לעבוד על הפוסט דוקטורט שלו במחקר על " עידן הפוסט גלובל וילג'" ובמקביל, "הקשר הישיר שבין הגוף והנפש להתפתחות סרטן".

חשש לקיומה של המדינה

לשאלה, עונה ד"ר רוזנפלד כי בליבו חשש רב לעתיד המדינה נוכח ההתדרדרות התרבותית, המוסריות, הקיצוניות הדתית והשחיתות בה המדינה נמצאת: "אני קיצוני בחשש לעצם קיומה של המדינה דבר המטריד אותי מאוד לאור המצב אליו התדרדרנו. אני לא מכיר את המדינה שלי, שהייתה מקור לגאוותי".

השראתו שאובה מדמותם של זאב ז'בוטינסקי, מנחם בגין, דוד בן-גוריון, אריאל שרון, אינשטיין והרמב"ם.

"לקום השכם בוקר, לשבת במרפסת על הרכס מול ים כנרת…. לראות כל בוקר את הזריחה העולה מהרי גולן, כשלרגליי הכנרת, זה הדבר שמשובב את נפשי… זה לראות את התמצית האידאולוגית-רומנטית של מדינת ישראל, עליה גדלנו (כדברי השיר: "…..על שפת ים כנרת ….") הוא מסכם