מחברה בגרעון תקציבי לעודף תקציבי

ישנן סיבות רבות שמובילות חברות למצב של גרעון תקציבי ויש מגוון דרכים לצאת משם לדרך של תחיה עסקית ורווחיות.

מאמר מאת: רן בן חמו.

​כשנמצאים שם, מרגישים זאת: שנה אחר שנה של פיזור דעת פיננסי, העדר מיקוד בליבת הפעילות, עובדים “שמגיעים לעבודה”, שוק קשה, תחרות עזה ומהלכים חוזרים ונשנים של הגנה על הקיים. כל אלה ועוד הם מאפיינים של חברות ועסקים שמצאו עצמם בגרעון תקציבי מצטבר וסכנה קיומית לעתיד הפעילות. 

ישנן סיבות רבות שמובילות חברות למצב של גרעון תקציבי ויש מגוון דרכים לצאת משם לדרך של תחיה עסקית ורווחיות. המאמר מציג מתכון מנצח שיעשה מהפך כולל בחברה שלכם. מהפך שיוביל אתכם להשיג יציבות פיננסית, התייעלות והצלחה פיננסית בשנים שיבואו אחריו. 

המצרכים הבסיסיים 

דרישות המינימום להצלחת מהלך של “סביב פרסה” תקציבי כוללות: 

• בעלים והנהלה נחושים
• שיתוף עובדים ומנהלים בעיצוב השלב הבא
• התמדה

חברות רבות שייכות לקבוצת החברות שהשלימו מהלך שכזה. החברות הללו יצאו למהלך שהתחיל מפעילות עם גרעון תקציבי בחלק מהיחידות העסקיות שלהן או בכולן וסיימו אותו כשידן על העליונה. סודה סטרים, חברה שפרצה לשווקים הבינלאומיים והפכה להצלחה מסחררת ביצעה ב-2007 מהלך מטלטל. את המהלך הסביר דניאל בירנבאום מנכ”ל סודה סטרים בפשטות: “הפכנו מחברה תעשייתית ממוקדת מפעל לחברה מצליחה ממוקדת צרכן”.

המתכון – מהלך של סיבוב פרסה לקראת רווחיות.

אז איך עוברים ממצב של ארגון לא מתפקד תמידית למצב בו החברה ממציאה את עצמה מחדש?

לשם כך יש צורך להדגיש שני מרכיבים קריטיים, הראשון: מנהיגות נחושה – כזו ש”עוברת למעשה” ומבצעת שינוים והשני: דרישה בלתי מתפשרת למצוינות ושיפור מתמיד בעשייה. השאלה המרכזית שיש להתחיל בה היא: למה אנחנו עושים את מה שאנו עושים? המשמעות המיידית שעלינו לדלות מכל תשובה לשאלה זו היא מה מוביל את ההחלטות הניהוליות שלנו כשאנו מתכננים קדימה, כשמחליטים על תקציב הפעילות וכשאנו מבצעים בקרה על הביצועים שלנו. בכדי ללמוד כיצד לענות על השאלות הללו נשתמש בדוגמה של חברת האוטובוסים של רוצ’סטר, ניו-יורק (RGRTA). 

אופן ההכנה – עמוד הבסיס הראשון – יציבות פיננסית

חברת RGRTA שייכת לסקטור הציבורי והייתה נתונה בעבר במצוקה קשה. לב ליבו של תקציב בן 70 מיליון הדולר שלה התבסס על תהליך אחד שהוא קביעת הקווים והמסלולים בהם ייסעו 700 האוטובוסים שברשותה.

תחשבו לרגע שאתם חברת אוטובוסים איך תגדירו את מטרת קיומכם? נסו את ההגדרה הבאה: להציב את האוטובוסים שלנו במקומות ובזמן שהלקוחות שלנו צרכים להשתמש בהם. יש מצב שזהו ניסוח ישיר, אפילו בסיסי אבל הוא עובר ופוגע במטרה.

הוא מסייע לנו לגייס כל עובד, מנהל ושותף עסקי לקחת חלק במהלך של שינוי כולל בתפיסת הפעולה שלנו כחברה. מניסוח פשוט שכזה אפשר לחזור להסתכל על החברה שלכם בין אם היא רשת של חנויות מכולת, חברת לוגיסטיקה, ארגון ללא מטרת רווח או חברה ממשלתית.

למעשה תוך שימוש בניסוח הישיר הזה נוכל לאתר יחד פעילויות שאינן משרתות היטב את הלקוחות שלנו ונבצע התאמות. ההתאמות אינן בהכרח קיצוצי עובדים, התאמות הן גם הוספה של שירותים או הרחבת סל מוצרים.

בנוסף, השימוש במונח התאמות מונע מאיתנו לבצע קיצוצים מבלי לחבר זאת לצרכים הממשיים של הלקוחות שלנו.

עמוד הבסיס השני – קשר חזק ועדכני עם הלקוחות שלנו 

חשוב להדגיש שמהלך שכל תכליתו חיסכון בכסף הוא חסר ביסודו במובן שלא יצמח ממנו תרומה חיובית מעבר לחיסכון בטווח הקצר. מנגד, מהלך של הגברת היעילות – נניח יותר נוסעים על כל קילומטר שאוטובוס נוסע – גם חוסך כסף וגם יוצר תרומה חיובית רוחבית. תרומה שכזו תשתקף בירידה בהוצאות התפעול, במצוינות עובדים ושביעות רצון גבוהה מצד הלקוחות.

בכדי לבסס מהלך שכזה צריך קשר אמיתי חזק ועדכני עם הלקוחות שלנו וזהו עמוד הבסיס השני של המהלך שלנו. לאחר שענינו על השאלה למה אנו עושים את מה שאנו עושים הרי שהמסרים שבאים בעקבות זאת הם מאוד טבעיים ומאוד אמיתיים. בעולם של פייק ניוז שבו יש תחושה שאי אפשר להאמין לאף אחד, דווקא לאמירה כזו יש כוח לבוא ולהציג עמדה, סדר יום שאנו כחברה מאמינים בו ולדבוק בו.

היו מוכנים לוותר על חלקים שלמים מהמערכת הקיימת שמחטיאים את המטרה והביאו אותנו לגרעון תקציבי. עלינו להחליט היכן לקצץ עלויות כבדות, מה לצמצם בפעילות שלנו ואיפה להרחיב פעילות. לא נוכל לעשות זאת אלא רק לאחר שנבסס זאת על מידע שאספנו וניתחנו.

המידע מגיע מהלקוחות, מהעובדים שלנו ומניתוח נתונים יבשים של העסקאות אותם אנו מבצעים. עלינו לבחון האם הלקוחות שלנו באמת מקבלים את מה שהם מבקשים בזמן שהם מבקשים והיכן שהם רוצים לקבל זאת. עלינו לסמן את הפער בין המצב הרצוי למצוי בנתוני העסקאות שביצענו בפועל ולצמצמו ככל האפשר.

עמוד הבסיס השלישי – מצוינות בשרות שניתן למדוד אותה

בכדי שימשיכו לקנות מאיתנו עלינו לבנות תכנית שתמדוד את שביעות הרצון של הלקוחות ותוכל לשפרה לאורך זמן. יתרה מזו עלינו לחזות קדימה את הצרכים ולספק מדי שנה שירותים חדשים ומוצרים נוספים שיהפכו אותנו לרלוונטיים גם ללקוחות וגם לשותפים העסקיים שלנו.

עלינו לאמץ גישה של מצוינות בשרות הלקוחות שתעורר בנו התלהבות שתהפוך אותנו למובילים בענף שלנו ובמיקוד. אם אנחנו רוצים עובדים בעלי יוזמה חשוב שנערב את העובדים והמנהלים שלנו בעשייה הזו. נצליח יותר מהר ב”סיבוב הפרסה” ככל שנקרב את השותפים העסקיים שלנו לפעול למימוש מטרותינו ונלהיב את הלקוחות שלנו.

לסיכום,

להיות במקום ובזמן המתאים ביותר עבור הלקוחות שלנו, עם השירותים והמוצרים הדרושים להם יובילו אותנו ליציבות פיננסית בשלב ראשון. במקביל נהייה חייבים להיות עמם בקשר כנה ואמיתי בכדי להשיג מצוינות בשרות לקוחות.

מרגע שהצלחנו במשימות הללו הרי שבאופן טבעי נקבל מהלך של סיבוב פרסה מגרעון תקציבי לכיוון יציבות פיננסית ורווחיות. מהלך שכזה יהיה חייב להיות מגובה במעורבות גבוהה מצד העובדים ומהנהגה נחושה ומעוררת השראה. הנהלה המתמידה בצעדים קטנים ומפרכים להשלמת המהלך לקראת הצלחה פיננסית בטווח הארוך.

מאמר מאת: ​רן בן חמו, יועץ עסקי ואסטרטגי, במאגר המומחים של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים.